כשמדובר בהבנת המין בעיני הדת, חשוב לשקול נקודות מבט שונות הן מנקודת מבט אמונית והן מנקודת מבט חילונית. בין אם מדובר ביהדות, נצרות, אסלאם, הינדואיזם או בודהיזם, דוקטרינות דתיות הציבו לעתים קרובות תקנות מחמירות על פעילות מינית, וחלקן אפילו רואות בכך חטא. אך מנגד, תמיד יש מקום לפרשוניות אחרות, ואפילו נערות ליווי נחשבות למשהו מבורך מבחינת השקפות דתיות מסוימות.

מנקודת המבט הנוצרית, כתבי הקודש מדגישים כי יחסי מין צריכים להיות שמורים אך ורק לנישואין. התנ"ך אינו יוצא מן הכלל – בין אם הוא מתרחש באמצעות יחסי מין, גירוי או כל פעילות אחרת. כשמדובר בהולדה, כתבי הקודש מדגישים כי עלינו תמיד לכבד את מתנת הילדים שניתנה לנו על ידי אלוהים. בנוגע להומוסקסואליות, היא נתפסת לעתים קרובות כחטא בעיני זרמים שונים.

באסלאם, סקס נתפס גם כחלק מהותי מהנישואין. הרעיון המרכזי בקוראן הוא שיחסי מין בין מבוגרים בהסכמה צריכים להתקיים רק במסגרת הקשר הזוגי. יחסי מין לפני הנישואין זוכים לגינוי חריף בתורות האיסלאם, ויש אפילו הגנות משפטיות מיוחדות כדי להעניש את מי שעוסק בהתנהגות כזו. באופן דומה, הומוסקסואליות היא עבירה באסלאם והיא אסורה כמעט בכל המדינות שיש בהן אוכלוסייה מוסלמית משמעותית.

בתוך ההינדואיזם, סקס נתפס כפעילות נערצת ומקודשת. מסורות הינדיות מדגישות לעתים קרובות את קדושת הנישואין, מעריכות מערכות יחסים מחויבות, ארוכות טווח ומונוגמיות. ההינדים רואים במעשה האיחוד המיני איחוד מקודש בין בעל ואישה שיש ליהנות ממנו ולכבדו באופן הדדי. המטרה הסופית של יחסי מין היא ליצור קשר עם בן הזוג באחדות הרמונית של אנרגיה אוהבת.

בודהיסטים החזיקו באופן מסורתי בהשקפה ניטרלית יותר בכל הנוגע למין. כפי שתואר בדרך המתומנת (Eightfold Path), הבודהה הדגיש שאין להתמכר למין – במיוחד לא בהפרזה. מיניות נתפסת כמשהו שיש לתרגל עם תשומת לב, בניגוד להתקשרות רגשית. גישה זו נתמכת על ידי הפילוסופיה של אי-התקשרות – להיות מנותק פסיכולוגית מתוצאה או תוצאה.

בסופו של יום, בכל הנוגע למין, לדת יש במידה רבה מערכת יחסים מורכבת עם הנושא. לאמונות שונות יש השקפות ואמונות שונות בכל הנוגע למין, ובעוד שרבות מגבילות בגישתן, אחרות מאמצות אותה בצורה מבינה ומקבלת יותר.